דרור אור

דרור נולד בקיבוץ רעים ב-10.1.1975, בן ליובל ודורית, חברי רעים, אח אמצעי לדנה ואלעד. ברעים השתייך דרור לכתת "תאנה", ולמד בבית הספר היסודי ברעים ובאורים, ובתיכון האיזורי "מעלה הבשור". מגיל צעיר היה דרור איש של אנשים, חיפש כיצד לעזור לחבריו והיה דמות המקשרת ומחברת בין אנשים בכל סיטואציה. הוא התחיל לדבר מוקדם מאד, וכך היה מסביר למטפלות מה מציק או מפריע לחבריו לקבוצה.

דרור שיחק כדורסל מגיל צעיר, ולאורך כל שנות היסודי והתיכון. בכיתה י"ב שיחק בשתי קבוצות של "הפועל אשכול", בנוער ובבוגרים, והצטיין בתפקידו כרכז. דרור ראה את המשחק, ואת החיים בכלל, בראייה רחבה ושם את הדגש על תפקודה של הקבוצה כולה, ושל כל שחקן בתוכה. לאחר התיכון יצא לשנת שירות ב"נוער העובד" בראשון לציון. גם במהלך שנה זו המשיך להתאמן בכדורסל בהתמדה. שנים של אימוני כדורסל הובילו לפציעה בברכיים, ולהורדה בפרופיל. כך יצא שאיש החופש שירת בצבא במשטרה הצבאית, כמדריך כלואים בכלא 4.

לאחר הצבא, עבד ברפת ברעים ואז יצא להרוויח כסף עבור הטיול הגדול. הוא עבד במסעדת "אל גאוצ'ו" באילת בתור ברמן ואז יצא לטייל בהודו. הוא שב לארץ לתקופה קצרה, המשיך לעבוד, ויצא שוב לטייל - הפעם באוסטרליה, שם שילב עבודה בחוות חקלאיות יחד עם טיול ברחבי היבשת. כשחזר לארץ, הגיע לבארי, לעבוד כבמב"ח בדפוס. בתקופה זו הכיר את יונת, בת הקיבוץ, שהייתה מגיעה כסטודנטית לעשות תורנויות ולתת שעות עבודה בקיבוץ.

לאחר תקופה בבארי, עבר הזוג הצעיר לתל-אביב. דרור למד לימודי שף ב"תדמור" ובמקביל עבד במספר מסעדות בעיר, ביניהן מסעדת "בליני". בשנת 2003 החליטו דרור ויונת להתחתן, ונישאו בבריכה של קיבוץ רעים. הם עברו לתקופה לרחובות ובשנת 2004 חזרו לבארי, שם בחרו להקים את ביתם המשותף. בשנת 2005 נולד בנם הבכור, יהלי. כעבור שנה וחצי נולד נעם ובתחילת 2010 הצטרפה עלמה למשפחה. דרור ויונת היו הורים נהדרים לשלושת השובבים הקטנים, וטיפלו בהם באהבה רבה ובסבלנות אין קץ. כשרוב ההורים היו אומרים "אני סופר עד 3 ודי", דרור ויונת היו סופרים בנחת עד שלושים.

בשנים הראשונות בבארי דרור עבד בדפוס, במחלקת כרטיסי האשראי. בשלב מאוחר יותר, נענה להצעתו של דגן, והצטרף למחלבה. שם מצא את מקומו ואת ייעודו. דרור השתלם בתחום יצירת הגבינות בארץ ובחו"ל, ותמיד חיפש אחר דרכים לגוון וליצור טעמים חדשים ומעניינים. הייתה תקופה שבה ניהל דרור גם קייטרינג צמחוני במסגרת עבודתו במחלבה. בתקופת הכלניות, היה מקים בשטח, יחד עם מתנדבים ונערים, אירועים מושקעים ומוקפדים, עם גבינות טובות ואוכל מצוין. בשנים האחרונות ניהל דרור את המחלבה ותכנן, יחד עם שותפיו לעבודה, ליצור מרכז תיירותי גדול ויפה בבארי.

במקביל, עסק דרור במשך שנים רבות בתרגול יום-יומי של יוגה, ואף לימד יוגה במשך תקופה. היה לו חשוב להעביר את הידע וההתנסות ביוגה לאחרים, והוא השקיע בכך לצד המחוייבות שלו לעבודה ולמשפחה. הוא היה יוגיסט במובן העמוק של המילה, ואימץ לעצמו את הפילוסופיה והרעיונות של היוגה, מעבר לתרגול היום-יומי. לכל מקום שהלך, בכל מפגש אנושי, הביא איתו את השקט הפנימי והשלווה היוגית שכל-כך אפיינה אותו.

בשבת, השבעה באוקטובר, דרור ויונת היו עם ילדיהם נעם ועלמה בביתם בשכונת הכרם. כאשר המחבלים כבר נכנסו לבית והחלו להצית אותו, דרור ויונת הנחו את נעם ועלמה לקפוץ מהחלון, לברוח ולהישאר יחד. בכך הצילו את חייהם. נעם ועלמה נחטפו לעזה זמן קצר לאחר שקפצו מחלון הממ"ד. הם חזרו לישראל ב-25.11.23 במסגרת עסקת החטופים הראשונה, לאחר 50 יום בשבי. במשך תקופה ארוכה, דרור נחשב כחטוף-נעדר ורק ב-2.5.24 התבשרה המשפחה שנרצח בבארי בשבעה באוקטובר ונחטף לעזה לאחר מכן. למעלה משנתיים נלחמה משפחתו על השבתו. ב-25.11.25, שנתיים בדיוק לאחר שעלמה ונעם שבו מהשבי, הוחזר גם דרור לקבורה במקום שנשמר לו, לצדה של יונת.

דרור ויונת גידלו את ילדיהם המתבגרים לתפארת, אהבו לטייל בעולם, לבלות ולצחוק עם חבריהם הרבים והיוו חלק חשוב ביותר ממשפחת אור.

כשמם, דרור ויונת היו אנשי חופש ואור. אנשי רוח ויצירה. הם ידעו לחלום, ולהפוך חלומות למציאות. שניהם השאירו אחריהם מותגים מקומיים שממשיכים את דרכם בעולם ואנשים רבים שחסרים את דמותם הייחודית: קבוצת חברים קרובה איתם אהבו לרקוד ולבלות, משפחה שבה היוו עוגן משמעותי, ואת שלושת ילדיהם, שעל אף שנים מעטות מדי איתם, ספגו לתוכם את האור והטוב שהיה בהם.

תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.

יהי זכרם ברוך.